קרטליזציה

“קרטל” הוא אוסף של עסקים או ארגונים עצמאיים אשר מתאגדים ביחד על מנת להשפיע על תהליכי ההיצע והביקוש הטבעיים של שוק או מוצר מסוים.

במכתב שנשלח בחודש ספטמבר 2019 לועדת המחירים במשרד האוצר על ידי משרד הבריאות ועניינו הטלת פיקוח מחירים על מוצרי קנאביס רפואי, נטען כי “קיים חשש מפני מניפולציות שנועדו להפעיל לחץ על הרגולטור לשנות החלטות, כגון הערמת קשיים באספקת מוצרים לבתי מרקחת, אספקת מוצרים במחיר מופקע כדי לייצר לחץ מהמטופלים על המשרד לאפשר המשך אספקה ישירה בין מגדלים למטופלים או אגירת מלאים בציפייה ליצוא ומכירה בחו”ל במחירים גבוהים יותר”. עוד נטען כי “יש חשד לקרטליזציה ותיאום מחירים בשוק הקנאביס הרפואי”.

את המכתב, שלחה אורלי מלכה, בכירה באגף תכנון, תקצוב ותמחור של משרד הבריאות. כותרת המכתב היא “השלמות לקראת הדיון בוועדת מחירים ‑ קנאביס רפואי”, והוא מתפרס על פני חמישה עמודים שבהם פירוט והסבר מדוע משרד הבריאות דורש להטיל פיקוח מחירים על מוצרי קנאביס רפואי, פיקוח הקיים לגבי כל שאר התרופות בישראל. ביום ראשון הקרוב צפוי להתקיים הדיון שיכריע אם שוק הקנאביס הרפואי יעבור לפיקוח ממשלתי, בדומה לשוק התרופות.

כמתואר במכתב, אחת הסיבות לפיקוח היא החשד לקרטליזציה ותיאום מחירים בשוק הקנאביס הרפואי שכבר מעלה את מחירי המוצרים. “בהקשרים מסוימים, ההתנהלות (של השחקנים בשוק הקנאביס הרפואי — א”פ) היא בתיאום מלא כאשר בעבר כל העוסקים התארגנו יחד כדי לתקוף החלטת ממשלה קודמת. בהקשרים אחרים נראה שיש יריבות בין העוסקים אך יריבות זו לא מיתרגמת לתחרות במחירים אלא במישורים אחרים”, נכתב.

משרד הבריאות הבטיח הטבות וקדימות למגדלים שיעבירו את כל הסחורה לבתי מרקחת ויפסיקו את האספקה הישירה לחולים ‑ אבן היסוד של הרפורמה.

בעבר, מחירי הקנאביס היו קבועים – המטופל שילם סכום קבוע של 370 שקלים ללא תלות בכמות צריכת הקנאביס. מאז הרפורמה, מחירי הקנאביס הרפואי אינם תחת פיקוח ונתונים לשיקול הדעת של כל גורם בשרשרת הייצור והאספקה, כך שהיום הם משתנים לפי סוג המוצר והיצרן – כלומר המטופלים עומדים חשופים בפני סכנת הקרטליזציה והשלכותיה על הצרכן.

חזרה למילון המושגים