נביטה

נביטה

שלב הנביטה מהווה את השלב הראשון והגורלי ביותר במחזור חייו של צמח הקנאביס. 

בשלב זה עובר העוּבּר תהליך של צמיחה ויציאה מהזרע והפיכה לנבט.

במרוצת מיליוני השנים התפתחו מנגנונים בזרעים על מנת להגביר את הסיכויים של העוברים להשלים את מחזור חייהם. דוגמאות למנגנונים כאלו הם התאמה של הנביטה אל תנאי הסביבה והכוונת פיזור הזרעים במרחב.

בתחילת התהליך – סופח הזרע מים בפעפוע (דיפוזיה, מעבר נוזלים) מסביבתו החיצונית.

בעקבות זאת הזרע גדל וקליפתו נבקעת.

חילוף החומרים המועט שהתרחש בזרע עד כה גובר והאנרגיה שנאגרה בו הופכת לאנרגיה זמינה.

לאחר מכן חלה התרבות של תאי העובר שמתמיינים ומתפתחים לשורשון ונצרון אשר בוקעים מן הזרע. לאחר הבקיעה השורשון מתפתח בתוך הקרקע וקולט ממנה משאבים כמו מים וחומרי מזון.

הנצרון מתפתח מעל פני הקרקע, מצמיח עלים ומתחיל בתהליך הפוטוסינתזה ובשלב זה – הצמח הופך עצמאי.

התנאים הנדרשים לצליחת תהליך הנביטה: 

1.מים- תהליך הנביטה מתחיל בספיגת המים. תהליך זה מתקיים גם כאשר העוּבּר שבזרע כבר מת.

בזרע היבש ישנם חומרים חלבוניים סופחי מים וכאשר בסביבת הזרע יש מים הוא יונק אותם במהירות רבה ונפחו גדל. 

בעקבות תפיחת הזרע נוצר לחץ חזק אשר סודק את קליפת הזרע בכדי לאפשר את נביטת השורשון.

ספיחת המים על ידי הזרע תלויה בגורמים הבאים :

  • ההרכב הכימי של חומרי הספיחה המצויים בזרע (דבר אשר משתנה מזן לזן).
  •  רמת חדירות הקליפה למים.
  •  זמינות המים לצמח – נביטת הזרע תתאפשר בתנאי הסביבה המתאימים לו כלומר בחירת בית הגידול בהתאם לכמות המים המצויה בו.

  1. טמפרטורה נכונה – תהליך הנביטה לא יתאפשר בטמפרטורות גבוהות מדי או נמוכות מדי,

כל קבוצת זרעים בעלת טמפרטורה אופטימלית לנביטתה כלומר מרבית הזרעים ינבטו תוך זמן קצר בטמפרטורה זו – בצמח הקנאביס מדובר בטווח טמפרטורות שבין 22 עד 26 מעלות.

כאשר הסביבה מגבילה את הנביטה ניתן לשנות את הטמפרטורה האופטימלית לנביטת הזרעים ע’י טיפולים שונים הניתנים לזרעים בשימוש חקלאי.

  1. אוויר- נוכחות האוויר בקרקע הכרחית לתחילת הנביטה כיוון שהתעוררות העובר מתרדמתו כוללת נשימה מואצת.

ריכוז חמצן גבוה מביא לשיפור הנביטה בצמחים רבים, לעומת זאת, עלייה בריכוז הפחמן הדו חמצני תביא להאטה של התהליך.

הנבטה ביתית פשוטה יכולה להיעשות באמצעות קופסת פלסטיק, צמר גפן ומים. 

מרפדים את תחתית הכלי באמצעות צמר גפן, שופכים מעט מים בתחילה, לאחר מכן מניחים את הזרעים לאחר שעברו השרייה במים לאורך הלילה (נכניס את הזרעים לכוס מים, הזרעים אשר שקעו- יהיו צמחים גאים אך אלו שסירבו לשקוע, מר עתידם ונזרוק אותם לפח)

לאחר מכן מכסים בעוד צמר גפן, מניחים במקום חשוך ודואגים שהסביבה תשאר לחה ורטובה לכל אורך שלב הנביטה, עד להעברת הנבט אל כלי גדול יותר או אל מצע הגידול הייעודי.

הדבר מאוד חשוב אחרת הנבטים הצעירים יגוועו, יתייבשו וימותו. דבר זה לא בר תיקון.

השאר את התגובה שלך